עודכן ב: 15 דצמ 2021
א) אמרו חכז"ל (סוטה דף מ"ט ע"ב) בעקבות משיחא חוצפא יסגי. עד היכן החוצפא תוכל לעלות לא הי' לי השגה, כבר ראינו אשר מאותן שכופרים באמונת ביאת משיח החציפו להגיד עדות שקר על קדושי ישראל רבותינו ז"ל בדורות הראשונים האחרונים כאילו דעותיהם הק' ח"ו נוטים למינות של רעיון הציוני. וגם ראינו שהיו מכניסים דעותיהם הנפסדות בתוך מאמרי חז"ל כאילו הי' אפשר לפרש דברי קדשם באופן שיהי' סיוע לדברי המינים ר"ל.
אך מה שראיתי כעת זה עולה על הכל במדת החוצפה.
אחד הקורא את עצמו "הרב" מרדכי עטייה, הדפיס מחדש את ספר הפרדס מרבינו הקדוש הרמ"ק ז"ל, ובראש הספר הדפיס "הקדמת המו"ל" וגם "שער הפרדס", ומה שנאמר שם כדי להראות אל הקורא שעל פי דעת רבותינו חכמי הקבלה ז"ל הוא חיוב לכבוש ארץ ישראל על פי דרכי הטבע ולא ולהמתין על הגאולה זה לא מצא עד עתה דוגמתו בחציפותו.
וז"ל הטמא: "השבועה היא שיגאלו את הארץ בכל מחיר שבעולם עד כדי מסירת נפש".
לא יהי' חידוש בעיני אם למחר יברר שישראל קדושים נזהרים שלא להוציא מפיהם דבר אשר חוששים שאינו אמת זה הוא דוקא מפני שלא לומדים ב"סוד". ועל כן מפרשים כן המקרא קודש (שמות כ"ג –ז) מדבר שקר תרחק - אבל על פי "סוד" הפירוש הוא להיפוך שאם ישאר בסתר אז בודאי תשנה לגמרי מהאמת...
וימצא יוסף חן בעיניה הנה הוא בעל החן אלא שאותו החן העליון היה ראוי שיהיה בעבודה האלהית ויהיה חן בעיני ה' כדכתיב "ונח מצא חן בעיני ה'" וכתיב "אם נא מצאתי חן בעיניך" וכאן [חן?] בעיני החצוני, היינו תחת אשר לא עבדת וכו' כאשר ישראל גולים עובדים בטהרה ע"י החוצה,
ומציאת חן הוא בעיני החיצוני הטמא, וכיוצא אסתר אם מצאתי חן בעיני המלך וכו', והטעם כי יתלבש המדרגה העליונה וההשגחה שם ויהיה ההשגחה נראית בו בשר ממש וזה מצד מה שישראל גורמין אמנם העיקר תלוי הקדושה הפנימית המתלבשת שם והנה נותנין אל הענין העליון וישרת אותו הענין כמה דכתיב השבעתי אתכם בנות ירושלם וכו' ישראל הגולה ומשועבד תחת יד הגוי במצות הבורא וגזרתו העליונה כל העבודה שהוא עושה לגוי גזור וכאשר מקבל בסבר פנים יפות ועושה הכל כנגזר מלמעלה והוא בשעור שהכל במספר במדה ואם ימרוד מורד בהשגחה העליונה הגוזר השעבוד העליון מדה כנגד מדה ולזה הזהיר ירמיהו לישראל שישתעבדו ויתנו צוארם תחת יד נבוכדראצר מפני שצרוף זה הוא אל הנפשות בכור ההוא ולזה הכל נחשב לפניו יתברך כצדקה כל מה שהגוים אוכלים וכל הצרות שאדם סובל...
מאמר זה פרסם כ"ק רבינו זי"ע בחייו בעתון "דער איד" בשנת תשכ"ג לפ"ק - ועל מאמר זה סובב הולך תשובת רבינו זי"ע במכתב כ"ב. לאחד ששאל אותו בענין זה ועיי"ש באות ז' ד"ה והנה, - ועיין עוד במכתב י"ד אות ח', ט'.