לכבוד יומא דהילולת רבי נחמן מברסלב ׳מוהר״ן׳ זיע״א

אחי ורעי! לכבוד יומא דהילולת רבי נחמן מברסלב ׳מוהר״ן׳ זיע״א הנני שמח להביא עלה לתרופה מליקוטי מוהר"ן, שִׁיר נָעִים מֵאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה

וְאֵלֶּה דִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שִׁיר נָעִים כּוֹלֵל עִנְיָנִים רַבִּים בִּדְבָרִים מֻעָטִים מֻעָט מַחֲזִיק הַמְרֻבֶּה

יְדַבֵּר נִפְלָאוֹת מִשֶּׁבַח תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וּמִשֶּׁבַח משֶׁה. רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

וּמוּסָר נִפְלָא וְהִתְעוֹרְרוּת עָצוּם שֶׁיְּעוֹרֵר כָּל אֶחָד אֶת נַפְשׁוֹ

וִידַבֵּר מִגְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְנִפְלְאוֹת בְּרִיּוֹתָיו

וִינַצַּח בְּשִׁירוֹ לְהַזְכִּיר נִפְלְאוֹת עֲרֵבַת נְעִימַת תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַבָּא וְשַׁעֲשׁוּעָיו לְכָל הַזּוֹכִים אֲלֵיהֶם

וְהַשִּׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד

וּלְהֵפֶךְ מְרִירַת הַמַּכְאוֹב וְקַהַיוֹן שִׁנַּיִם שֶׁל הַנִּדָּחִים מֵהֶם וְאוֹבְדִים אֲבֵדָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת

יְעוֹרֵר יְשֵׁנִים יָקִיץ נִרְדָּמִים יְחַזֵּק עֲיֵפִים יוֹדִיעַ לְהָאָדָם מִגּדֶל כּחוֹ אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וְכחוֹ לִזְכּוֹת לְכָל אֵלֶּה

כְּשׁוֹפָר יָרִים קוֹלוֹ לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד

הֵן אֵלֶּה קְצוֹת דַּרְכֵי הַשִּׁיר הַזֶּה.

נִימוּסֵי הַדָּתוֹת כֻּלָּם לא יִשְׁווּ לְדָתֵנוּ

חַכְמֵיהֶם בָּדוּ מִלִּבָּם נִימוּסִים בְּשִׂכְלָם הָאֱנוֹשִׁי

משֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם וְעָנָן לְבוּשׁוֹ

נִמְצָא הַמְחֻיָּב דִּבֵּר עִמּוֹ בְּכָל פַּעַם, וּפֵרֵשׁ מִן הָאִשָּׁה

נִבְזִים וּדְווּיִים וּסְחוּפִים אֲנַחְנוּ

חָכְמָתוֹ מֵאַיִן תִּמָּצֵא, מִמֶּנּוּ לֶקַח טוֹב לָקַחְנוּ

מֶלֶךְ בִּישׁוּרוּן עִם דָּתֵנוּ כִּשְׁנֵי אַחִים לא יִתְפָּרְדוּ

נִשְׁמָתוֹ וְגוּפוֹ הַזַּךְ, זוֹ מִזּוֹ לא נָדוּ

נַפְשׁוֹתָם רַבִּים, כֵּן רַבּוּ דֵּעוֹתֵיהֶם, וְחִלּוּף סְבָרוֹתֵיהֶם

חֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ עֲבוֹדוֹתֵיהֶם

מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם לא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, וְלא דְּרָכֵינוּ דַּרְכֵיהֶם

נַפְשׁוֹתֵינוּ אַחַת הִיא, וְאֵינָהּ נוֹטָה לְרִבּוּי צַלְמֵיהֶם

נַפְשִׁי הַחֲזָקָה וְהַפִּקַּחַת, לָמָּה לא חַסְתְּ עָלַיִךְ, וְשָׁכַחַתְּ אוֹמֵן הַמְגַדֵּל אוֹתָךְ

וְהֶאֱכִילֵךְ מַמְתַּקִּים וְהִלְבִּישֵׁךְ אַרְגָּמָן, וְעַתָּה אַתָּה רְמוּסָה בֵּין עִקְּבֵי צאן

וּבֵין. רַגְלֵי הַתַּאֲווֹת הֶעָבִים וְהַגַּשְׁמִיִּים, וְאַתָּה עֵרם וְעֶרְיָה, יֵין מִשְׁתַּיִךְ נֶהְפַּךְ לְמִשְׁתֵּה דְּמָעוֹת
חֲזַק וְנִתְחַזֵּק, וְאַל תִּהְיֶה כַּפִּיל הַגָּדוֹל וְכַגָּמָל, אֲפִילּוּ כְּשֶׁמָּשְׁכֵהוּ בְּחָטְמוֹ הָעַכְבָּר לא יִבְעַט בּוֹ, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵין יוֹדֵעַ מִכּחוֹ, אֲבָל נַפְשִׁי הַפִּקַּחַת וַחֲזָקָה
מַה תַּעֲשֶׂה לְיוֹם פְּקֻדָּה, וּמַה תָּשִׁיב לְשׁוֹלְחֶיךָ דָּבָר, אַל תַּבֵּט עַל מִצְהֲלוֹת הַזְּמַן כִּי גּוּפְךָ חַלָּשׁ וָדַל, הַזְּמַן הוֹלֵךְ וְהוֹמֶה וְהַגּוּף אֶפְשָׁר עַכְשָׁו בָּא יוֹמוֹ

נְקב לֵב הָאֶבֶן וְהָאֵר לִי מִשָּׁם מְעַט פָּנֶיךָ, בָּרָה כַּחַמָּה יָפָה כַּלְּבָנָה, אַל תַּחֲרִישׁ וְאַל תִּשְׁקט, הָרִימָה קוֹלְךָ הֶעָרֵב בְּשִׁירוֹת וְהוֹדָה, וּפְתַח פִּיךָ וְתוֹצִיא דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דָּלוּ עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וּזְכר אַהֲבָתְךָ הַיְשָׁנָה

נְהָרוֹת נְחָלִים אֲפִיקֵי מַיִם רַבִּים וְיַמִּים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים

נִפְלָאִים וּמְשֻׁנִּים בְּצִבְעֵיהֶם וּבְטַעֲמֵיהֶם וּבְטִבְעֵיהֶם

חַיּוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד אֵין מִסְפָּר לְמִינֵיהֶם

מְשַׁבְּחִים וּמְהַלְּלִים כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל אֵיבְרֵיהֶם

מִלִּין יַגִּידוּן תָּמִיד וְלא יְכַחֲשׁוּן מַנְהִיגֵיהֶם

נוֹצְצִים אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת בְּעִמְקֵיהֶם

נֶחְבָּא בָּהֶם אוֹרוֹת כְּלֵיהֶם

נְשָׁמוֹת הַגְּזוּרִים מִתַּחַת כִּסֵּא כָּבוֹד

נִכְסְפָה תָּמִיד אֶל שָׁרְשָׁהּ לִהְיוֹת לָבוּד

חַיִּים וָחֶסֶד שׁוֹאֶבֶת מֵחַסְדֵּי דָּוִד

חֵן רוּחַ מִטִּפֵּי גַּן עֵדֶן מִמֶּנָּה לא אָבַד

מוֹשְׁבוֹת הַהֵיכָלוֹת וְאָהֳלֵי הַשָּׁלוֹם לְכָל אַחַת וְאַחַת נִסְמַן וְנִתְוָה תָּיו הוֹד

מַה פָּעַל אֵל. הַמַּלְאָכִים יִשְׁאֲלוּ, וִירוּצוּן בִּשְׁלִיחוּתָם כְּכוֹכְבָא דְּשָׁבִיט

מְרֻחָקִים וּמְסֻלָּקִים מִכָּל הַתַּעֲנוּגִים, מִי שֶׁאָרְחוֹתָיו עָבִיט [מִלְּשׁוֹן וְלא יְעַבְּטוּן ארְחוֹתָם]

נִשְׁאָרִים בְּרָעָב וּבְחֶרְפָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקֶּלַע זֶבֶד

נָשׁוּבָה עַד ה' וְלא נִהְיֶה אָבַד

נְקַבֵּל רַע וָטוֹב בְּאַהֲבָה וְנַלְבִּישׁ לָאָב עַד

בְּרִיאַת הָאֲדָמָה וְכַדּוּרֶיהָ אֲרָצוֹת וּמְדִינוֹת רַבּוֹת סְבִיבֶיהָ

בְּנֵי אָדָם אִישׁ לִלְשׁוֹנוֹ וְדָתוֹתֶיהָ

נִצָּנִים וּפְרָחִים וְאִבֶּיהָ

נְפִילַת הַמְּדִינוֹת מֵרוּחוֹתֶיהָ

נִשְׁאֶרֶת עוֹמֶדֶת וְהַגַּלְגַּלִּים מַקִּיפִים סְבִיבוֹתֶיהָ

שַׁיָּטוֹת הַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת בָּאֲוִיר

שׁוֹמְעִים גְּזֵרַת הַשֵּׁם וְשׁוֹלְטִים בְּאַרְבָּעָה הָאָבוֹת

שֶׁהֵם הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר

מְשֻׁתָּפִים עִם הַמַּלְאָכִים וְעִם בְּנֵי אָדָם בְּגִמּוּל

מִבְּרִית קדֶשׁ בּוֹרְחִים הַנֶּאֱמָר בּוֹ הִמּוֹל יִמּוֹל

חוֹבְטִים כִּבְמַקְלוֹת בְּצוּרוֹתָם הַמְשֻׁנּוֹת

חוֹבְרֵי חֲבָרִים וּמְכַשְּׁפִים מַכְרִיעִים אוֹתָם בְּהַשְׁבָּעָתָם בַּשֵּׁמוֹת הַמְכֻוָּנוֹת

הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹמֶרֶת אוֹתָנוּ מִכָּל טֻמְאוֹת
הַצְּדָקָה מַצֶּלֶת מִמִּיתוֹת מְגֻנּוֹת

מְרִירַת הַצָּרוֹת אֵיךְ לְהַשְׁקוֹת הֵם דָּנוּ

עַל אֻמָּה יְחִידָה, תְּבוּנָה אֵין בָּנוּנְבוּאָה אֵין לָנוּ

חֲרִיקַת שֵׁן הָאֻמּוֹת
נִסְבּל עוֹלָם עַד יָבוֹא עָנִי

בֵּן יְחַפֵּשֹ בְּגִנְזֵי אָבִיו

נֵזֶר עֲטֶרֶת נְעַטֵּר בְּבֵן חָבִיב

שִׁיר חָדָשׁ אָז נָשִׁיר
מַלְכֵּנוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע בָּשָׂר

חָתוּם תּוֹרָה בְּלֵב כָּל אֶחָד מִלְּהִשָּׁכֵחַ

הַמָּוֶת לָנֶצַח יְבֻלַּע כִּקְטרֶת רֵיחַ

נָבִיא לְבַב חָכְמָה לְהָבִין תְּכוּנַת גּוּפֵנוּ וּמֶרְחַקֵּי פְּרָקָיו וַעֲרִיכוּת אֵיבָרָיו

חִיּוּב הֲבָנָתוֹ מוֹעִילָה לִידִיעַת הַבּוֹרֵא. הַמְצַיֵּר אֵלּוּ הַיְצִירוֹת כֻּלָּם

מְרַפֵּא כָּל חֹלִי וְאִישׁ מַכְאוֹבוֹת עִוֵּר וּפִסֵּחַ צָרוּעַ וְנָגוּעַ דּוֹאֵג וְכוֹאֵב

נאכַל לְבַד לְקִיּוּם נַפְשׁוֹתֵינוּ וּלְמַעֵט תַּאֲווֹת טִבְעֵנוּ

חֲזַּק