עודכן ב: 3 מאי 2021
האדמו״ר רבי לייב שרה׳ס זצ״ל, נזדמן לו לנסוע לאחת העיירות בהונגריה, שם הבחין בילד כבן שמונה שנים רועה אווזים, בעל נשמה גבוהה מאוד. חפץ היה הצדיק לקרבו אל הקדושה. מה עשה?
ביקש רשות מהאלמנה, אמו של הילד, לקחתו עמו ולגדלו לתורה.
הביאו הצדיק אל האדמו״ר רבי שמעלקא מניקלשבורג זצ״ל, ואמר לו: ״הבאתי למעלתו נשמה קדושה וגבוהה מהיכל השירה!״
כשהנער גדל, נודע והתפרסם כהאדמו״ר רבי יצחק אייזיק מקאלוב זצ״ל. את שירי הרועים ששמע בילדותו החזיר לקדושה. הרועים היו שרים:
״יער יער, מה גדול אתה -
שושנה שושנה, מה רחוקה את!
אילו היה היער קטן - היתה השושנה קרובה אז,
- אילו הוציאוני מן היער - היינו שנינו יחד אז!״
אותו שיר עצמו, באותו ניגון, הסב הצדיק למילים אלו, שהתחבבו ונעשו נחלת הכלל כולו. בהמון בתי ישראל וחצרות הצדיקים, מושר השיר הזה:
״גלות גלות, מה גדולה את -
שכינה שכינה, מה רחוקה את!
אילו היתה הגלות קצרה — היתה השכינה קרובה אזי.
אילו הוציאנו מן הגלות — היינו שנינו יחד אז״...
הגאון הקדשו מקאליב, אשר היה מפורסם ועד היום מוחזק באמת לבעל רוח הקודש נורא ומדרגיות נפלאות בתורתו ועבודתו בהצנע לכת, בסתר ובגלוי... וממנו יתד, התייסדות החסידות והאמונה בהונגריה הישנה