אחי ורעי! דע לך שבזמן לימודי במכון מאיר אחד מחברי לספסל הלימודים טען בפני שכאשר הוא למד את ספר הדרשות אורות הוא לא הרגיש שכל הלימוד הנ"ל לא הביא אותו בכלל לשום עזרה בעבודת ה'... אלא סתם ספר עם דרשות ודמיונות
והנה כאשר זכיתי ללמוד את הספה"ק הכוזרי' הנה מצא אומר לדבריו בדב"ק של רבי יהודה הלוי זיע"א, ספר הכוזרי, מאמר שלישי, סה-סז
ר' עקיבה הגיע למדרגה הקרובה לנבואה, עד שהיה לו מגע ומשא עם עולם הרוחניים, כמו שסופר עליו: "ארבעה נכנסו לפרדס: אחד הציץ ומת, אחד הציץ ונפגע, אחד הציץ וקיצץ בנטיעות, אחד בא בשלום ויצא בשלום, - ומנו? ר' עקיבה".
האחד שהציץ ומת לא יכול לעמוד בפני זוהר העולם ההוא עד כדי כך שנתפרדה הרכבתו.
השני - דעתו נטרפה עליו ודיבר בעניינים האלוהיים, מתוך בלבול, דברים שלא הביאו תועלת לבני אדם.
השלישי זילזל במעשי המצוות לאחר שנסתכל בשכלים, באמרו בליבו: מעשי המצוות אינם כי אם כֵּלים ואמצעים המביאים אל המדרגה הרוחנית הזאת, ואני כבר השגתיה, - לי אפוא אין צורך במצוות המעשיות, - ובדרך זו נתקלקל וקלקל, תעה והתעה.
ולכן לא מניצו עובדי ה' אצל בעלי הדעות המשובשות, אלא יותר כאלו שמנסים לחקות 'כקוף אחר אדם' את הצדיקי הדורות בכל מיני המצאות מוזרות כגון כניסה להר הבית והקמת התנחלויות וכיו"ב.