רז"ל למדנו שכאשר יתגלה משיח בן דוד, משיח צדקנו, הוא יפנה אלינו ויאמר לנו מה אנו מתגרים ומורדים באוה"ע (בתרגום שיר השירים, פרק ח' פסוק ד)
יימר מלכא משיחא משביע אנא עליכון עמי בית ישראל מה דין אתון מתגרין בעמי ארעא למפק מן גלותא (=לצאת מן הגלות) ומה דין אתון מרדין בחילותיה דגוג ומגוג אתעכיבו פון זעיר (=תמתינו) עד דישיצון (=שיכלו) עממיא די עלו לאגחא קרבא (=לעשות מלחמה) בירושלים, ובתר (=ואחר כך) ידכר לכון מרי עלמא רחמי צדיקיא ויהא רעוא מן קדמוהי למפרקכון (=לגאול אותכם)
ועוד קבלנו מהאבות הק', כדאיתא בדב"ק של הרמב"ן זיע"א, פרשת וישלח, בראשית ל"ג ט"ו
ורבותינו ראו עוד בזה עצה אמרו (ב"ר ע"ח ט"ו) רבי ינאי כד הוה סליק למלכותא הוה מסתכל בהדא פרשתא וכו' מפני שהיה קבלה בידם שזו פרשת גלות כשהיה בא ברומה בחצר מלכי אדום על עסקי צבור היה מסתכל בפרשה זו ללכת אחר עצת הזקן החכם כי ממנו יראו הדורות וכן יעשו:
רבנו בחיי זיע"א, בראשית לד, פסוק ח
ודע כי יש בפרשת הזאת באור למה שאירע ליעקב עם עשו אחיו, ורמז ג"כ לדורות למה שעתיד שיארע לנו תמיד עם בני עשו, וראוי לנו לאחוז דרכיו של יעקב שהתקין עצמו לשלשה דברים, למלחמה לתפלה לדורון. למלחמה הוא שכתוב ויחץ את העם אשר אתו וכתיב ויאמר אם יבא עשו וגו', לתפלה הוא שאמר אלהי אבי אברהם וגו' הצילני נא, לדורון הוא שכתוב עזים מאתים וגו'. וממנו ראה חזקיה המלך וכן עשה שהתקין עצמו לג' דברים אלו כלפי סנחריב מלך אשור, דכתיב (מלכים ב יח) ויתן חזקיהו את כל הכסף. וכתיב (דה"ב לב) ויתן שרי מלחמות על העם, וכתיב (מלכים ב יט) ויתפלל חזקיהו לפני ה'. וכן אנחנו צריכים ללכת בדרכי האבות להתקין עצמנו להקביל פניהם במנחה ובלשון רכה ובתפלה לפני ה' יתעלה, אבל במלחמה אי אפשר שנאמר (שיר ב) השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו'. השביעם שלא להתגרות מלחמה עם האומות:
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין 'החפץ חיים' זיע"א, הח"ח על התורה, פרשת שמיני, עמ' קג
והמקור מבואר בתורה, שמטרת משלוח המנחה מיעקב לעשו היתה בשביל "כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני ואח"כ אראה פניו" וזוהי פרשת הגלות, שכך היתה קבלה בידי חז"ל, כמבואר ברמב"ן פ' וישלח, פרק ל"ג פסוק ט"ו, שבשעה שהיו צריכים רבותינו ללכת לרומא בחצר מלכי אדום על עסקי הצבור היו מסתכלים בפרשה זו ללכת אחרי עצת הזקן החכם, כי ממנו יראו הדור ותוכן יעשו, ע"כ ברמב"ן. והנה לו חכמו ישכילו זאת שתדלני זמננו, לבלי להתגרות באומות ולא ללחום במו, אלא ללמוד מקודם הפרשה הלזו "פרשת הגלות" ואח"כ ללכת בעקבות "הזקן החכם", כי אז היו מצליחים בדרכם להטיב מצב "הכבשה בין שבעים הזאבים", כמו שמכנים חז"ל מצב עמנו הדל בין האומות.
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין 'החפץ חיים' זיע"א, חפץ חיים עה"ת, פ' דברים
רב לכם סב את ההר הזה, פנו וסעו לכם צפונה (דברים ב' ג'), אל תתגרו בם (דברים ב' ה'). ובמדרש, הובא בילקוט, אם ראיתם אותו (את עשו), שמבקש להתגרות בכם לא תעמדו כנגדו, אלא הצפינו עצמכם מלפניו, ולהיכן נברח, ברחו לתורה, ואין צפונה אלא תורה, שנאמר יצפון לישרים תושי' וכו'.
התורה תלמדנו לבלי לעמוד נגד האומות אפי' בשעה שמתגרות בנו, עלינו ללכת בעקבות אבינו יעקב במלחמתו עם עשו אחיו. וכברמב"ן ז"ל פרשת וישלח וז"ל: שיש בזה רמז לדורות, כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו אחיו, יארע לנו תמיד עם בני עשו, וראוי לנו לאחוז בדרכו של צדיק, שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא עצמו, לתפלה ולדורון ולהצלה בדרך מלחמה לברוח ולהנצל, עכ"ל.
והנה כל זמן שהלכנו בדרך הכבושה הזאת הצילנו הקב"ה מידם, ומאז הודחנו מדרכנו וחדשים מקרוב באו והנהיגו מנהגים חדשים, עזבו נשק אבינו ואחזו בכלי קרב של שונאינו, הלכנו הלוך וחסור ומצאוני רעות רבות וצרות. ירחם ד' על עמנו וישיב שופטינו כבראשונה.
רבי מנשה פילפף שליט"א, פרשת הכסף, ביבש קצירה תשברנה, עמ' רלה-רלו
גם ע"י ההעברה על השבועות מסכנים את הכלל ישראל וכמו שאמרו חכז"ל (כתובות דף קי"א.) דאמר הקב"ה אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו הריני מתיר את בשרכם כצבאות או כאילות השדה רח"ל, ולא נמצא בתנ"ך ובש"ס בשום עבירה עונש גדול ומר כזה, וכתב בעל העקידה (פ' וישלח שער כ"ו) עה"פ ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן שאם דוחקין את הקץ ולוקחין ממשלה קודם הזמן אז ח"ו יש חשש כלי' על הכלל ישראל ה' ישמרנו. וכתב באהבת יהונתן (בהפטרת פ' ואתחנן) שאם עוברין על השבועות ורוב ישראל עולין לארץ ישראל אפילו ברשות האומות הוא סכנה גדולה להכלל ישראל ה' ישמרנו, מ"ש. ונוסף על זה דעל ידי התגרותם עם כל האומות מסכנים בפועל ממש את חיי הכלל ישראל בכל מקומות מושבותיהם כידוע ומפורסם, וגם בארה"ק על ידי מלחמותיהם עם הערביים הפקירו נפשות ישראל בחנם כמבואר בספר על הגאולה ועל התמורה באריכות, וא"כ הכי מותר להוסיף להם כח שיוכלו להתקיים ולעמוד ברשעתם לסכן את הכלל ישראל בגוף ונפש, ה׳ יציל את ישראל מכל מיני פורעניות ויבטל את מלכותם ברחמים וחסדים.
ואפשר להביא עוד מאמרים קדושים וטהורים של גדולי ישראל, אבל בדור עקבתא דמשיחא קמו להם עמיארצות והמציאו להם 'דרכא אחרינא' ומובילים עוד אחרי תהום הנשיה, רח"ל
ואחרי הטבח באירופה ואח"כ בהקמת המדינה ונוספו עוד מלחמות פיגועים ורציחות, ובמקום לאחוז בדרכם של אבותינו ובדרכו של משיח צדקנו כפי שקבלנו, ה"י.
והגדילו לעשות עוד התגרות לאחרונה עמי ארצות בעלי דעות משובשות לגבי 'תהליכי גאולת ישראל' והמציאו להם תיאורה בשם 'עליה להר הבית' לשם זירוז הגאולה, אך לא רק שאינם מקרבים את הגאולה אלא מרחיקים את הקץ בעוונם כדאיתא בפירש"י (כתובות קיא ע"א, ד"ה שלא ירחקו)
ועליהם נאמר בדב"ק של השל"ה הק' זיע"א, ספר השל"ה הקדוש, שער האותיות, עמק ברכה אות כה
אבל הבאים לארץ ישראל ואין שמים על לבביהם בהיכל המלך, ומורדים ופושעים ומרבים במשתאות של סעודות מרעות ומרזחים, עליהם הכתוב אומר (ירמיה ב, ז), ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה, וכתיב (ישעיה א, יב), כי תבואו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי, ולא יעלו על לבם שאחרי מותם ישארו בארץ ישראל, אלא במותם יגרשום חוצה ככלבים. וזה לשון פרקי רבי אליעזר (פל"ד), וכל הרשעים המתים בארץ ישראל נפשותם נשלכות חוצה לארץ, שנאמר (שמ"א כה, כט), ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע, ולעתיד לבא הקדוש ברוך הוא אוחז בכנפות הארץ ומנער אותה מכל טומאה ומשליכן לחוצה לארץ, שנאמר (איוב לח, יג), לאחוז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה:
וניעור הרשעים הנ"ל בוא יבוא על כך שהגדילו את חמת אוה"ע עלינו וגרמו להריגות נוראיות לאחרונה..., והשי"ת יבטל מדינתם בחסד וברחמים בב"א